להיות בזרימה הקסם להיות בריא נמצא בתוכנו. 

בני האדם מחפשים ללא הפסקה את הקסם שיעזור להם לצאת ממכאובים וממטרדים, מאי הנוחות הפיזית והרגשית ולהפוך חלום למציאות.

אולי השורות הבאות תהינה קרש קפיצה למעורבות גדולה, לאחד הדברים היקרים לנו ביותר, לדבר ההחשוב ביותר בהשגת מטרות חשובות בחיינו - להיות בריא.
אפשר להצביע נקודתית; איכן נמצא הקסם ואיך אתה (או את) יכול(ה) בפשטות מדהימה לגעת ולחוש בו. הוא לא יוגש לך על מגש של כסף, יהיה עליך לעשות למענו, יהיה עליך לוותר על חלק מהמוסכמות המלוות אותך ומקשות עליך להיפתח לדברים חדשים ובלתי מוכרים,
יהיה עליך להביט בעיניים פקוחות ופתוחות על תהליכים מנקודת המוצא שלהם, מהראשוניות שבהם ותגלה להפתעתך שאתה משתמש ומכיר אותם,
(עובדה לא פעם אחת נחלצת ממצבים קשים ואינך מבין מדוע,
הסוד, הקסם להצלחתך ולהיחלצותך נמצא בתוכך),
אינך צריך לחפש אותו, אתה מכיר אותו, אפשר לגעת בו, אפשר להעצים אותו. תוכל בנקל להבין איכן הוא וכיצד הוא נע בתוכך.

עשתה זאת בשבילך הרפואה המערבית עם המכשור האדיר העומד לרשותה, זיהתה את הקסם, את המבנה הכימי והאנרגטי שלו ואת תהליך היווצרותו.
הרפואה המזרחית עם ניסיון בן אלפי שנים, זיהתה את הצינורות בהם הוא זורם, נתנה לו שמות ולה יכולת להתערב בזרימה בעזרת טכניקות שהוכיחו את יעילותם לאורך אלפי שנים.

אולי למען הבריאות שלנו כדאי להיצמד להזדמנות ולחבר בין כל גישה שמעצימה את המעורבות שלנו בחיינו.

פילוסופיה, אנטומיה, היגיון, פשטות, פתיחות, דמיון, יצירתיות, פסיכולוגיה, התנסות בת אלפי שנים, מחקרים מדעיים?? כולם חברו יחד כדי להציג בפניך את הקסם, את סם החיים שלך, כדי שתוכל לבחור בו אם תרצה. הוא לפניך, הוא בתוכך, אפשר להצטרף, להגביר או להאט את תנועתו.

ז ר י מ ה היא אחד מאבני היסוד של הטבע, במקום בו אין זרימה אין חיים,
זרימה איננה פוסקת היא משנה את צורתה, לעולם איננה חדלה מלנוע,
(עץ צומח למרומים, תהליך של שנים, המים שהיו אחד ממקורות החיים שלו הדלדלו, העץ התייבש, נפל, נרקב, הופך מקור מזון, הופך לפחם,
זרימה איננה פוסקת, רק משנה את צורתה.

אנו בני האדם, שבאנו לביקור קצר של כמה עשרות שנים, נצטרך להחזיר ציוד לטבע, כדי שיוכל להשתמש בנו כמקור אנרגיה למישהו אחר. להמשיך את מעגל הזרימה האין סופית של היקום.
כדי למלא את הדרישות מאתנו ולהיות חלק מהיקום, עלינו להיצמד ככל יכולתנו לכלל הראשוני של הטבע - ז ר י מ ה .
זרימה היא תמיד תנועה, משהו מניע אותה, יש שהיא חזקה ויש שהיא חלשה.
גם בגופנו כל המערכות הפועלות; העיכול, מערכת הדם, המערכת החיסונית, פינוי פסולת, מחשבות, רגשות שנמצאות וכולן בזרימה.
גם אם נחזיק את היד ללא תנועה, הרי שבתוך היד יש תנועה סוערת של מערכת כלי הדם, פינוי, חיסון וכד'
יש זרימות חיצוניות חזקות, היכולות לסכן אותנו, מולן עלינו להתגונן ולהעמיד חסימות.
מכת אגרוף לתוך הבטן שלנו היא זרימה שיכולה לפגוע באיברים פנימיים, מולה יש להעמיד הגנות.
הגנה היא צורך קיומי, היא כלי בלימה לעצירת או האטת תנועה שעלולה לפגוע בנו.
כל מערכת זקוקה להגנה לצורך קיומה, מערכת איננה יכולה להתקיים במערך הגנה קבוע לאורך זמן, עליה להיות גמישה וקלה לתנועה,
המערכות בתוכנו, אלו שאמונות על ההגנות, מכירות טכניקה פשוטה ומהירה לביצוע בלימתה של כל מכה שמאיימת לפגוע בנו.
נכה חזק בבטן, הגוף האינסטינקט שבתוכנו , ימתח (או יכווץ) שרירים וימנע מהאיום לחדור ולפגוע במערכות חלשות הנמצאות בתוך חלל הבטן, קיר מגן גמיש וחזק מעמיד הגוף במשך אלפית שניה וחוסם את המכה,
טכניקה פשוטה קלה לביצוע ויעילה מאד.
גופנו מלא צינורות, יש בו למעלה 160.000. ק"מ צינורות, שרירים שנמתחים לצורך הגנה מועכים גם צינורות שאינם שייכים לאיבר שעליו הגוף רוצה להגן, שריר שנמתח לצורך הגנה לוחץ על צינורות וחוסם את הזרימה.
על מנת שהגוף יוכל למלא משימות הקשורות לקיומנו. עליו להיות חופשי ומשוחרר, רק כך יוכל לנוע בקלילות ובזריזות.
שרירים שנמתחו לצורך הגנה, מקשים על הגמישות, איננו יכולים לנוע במתח שרירים קבוע עלינו להרפותם לאחר שהאיום עבר.

קל להבין את הצורך להגנות מול מכות חיצוניות, אך גם מכות רגשיות הן מכות לכל דבר, (כעסים, דיכאונות, דאגות, פחדים וכד') גם קללה היא מכה ואנו אמורים להרגיש מאוימים ממנה .
הגוף איננו זקוק למכות רגשיות, כולן נוחתות על הגוף וכמו שהוא יודע להגן על עצמו מול מכות חיצוניות, כך הוא מגן על עצמו מול מכות רגשיות - הוא מותח שרירים ובכך מגן על איברים האחראיים ברגע המכה על משימות החשובות לגוף.
מכאן מיחושים לאחר מכות רגשיות מפוזרים בכל הגוף. ההבדל בינם למכות פיזיות שאנו יודעים היכן המכה הפיזית ויכולים להיות מעורבים בפינוי.
איננו יודעים על איזה איבר הגוף מגן במכה הרגשית, כך שנתקשה להסיר את ההגנה.
(ראה מאמר "כאב").

היכרות עם מנגנון הפעלת השריר יקל להגדיל מעורבות
תנועת השריר היא ברמות שנות, השריר ימתח כאשר נכנס לתוך תאי השריר סידן המצוי בגוף בשפע,
כדי להרפות את השריר נכנס לתוך תאי השריר חומר הנקרא A.T.P.
(אדנוזין טרי פוספט) ומנטרל את הסידן.
לכל יצור חי כולל צמחים מותאם ה - A.T.P. לפי הצרכים המיוחדים לקיומו,

A.T.P. יש רק לאדם חי, לאדם מת אין A.T.P. .
המוניטור בחדר ניתוח מראה תנועה זיגזג תנועה חשמלית כל עוד האדם חי. במותו הקו במוניטור ישר. נסו לשחרר יד מכווצת של אדם מת, הדבר כמעט בלתי אפשרי,
אם כך חומר זה הוא מטבע האנרגיה שלנו מוגבלת, אין בנו אין סוף של אנרגיה, היא מתרוקנת, אם אנו מבזבזים אותה, ראה את העייפות והתשישות בעיקר בשעות הערב.
במתכוון אינני נכנס לפרטי פרטים ולעומק ההליך האנטומי של המערכת הזו, מטרת ההסבר במאמר הוא להציג את הדברים בפשטותם. להיות הגיוני וזורם ולא לסבך., רובו של התהליך עובד על פי הנתונים שמובאים פה.
קרני השמש והחומר האורגני המצוי בגופנו תורמים ליצורו, בין תפקידיו החשובים של החמצן בגופנו להאץ, להעצים ולחדש את ה.T.P. בגופנו,
נשימה מודעת ממלאת את הגוף ברזרבות של חמצן שמעורר את יצור החומר האנרגטי כדי להכין אותו לקראת מתח אפשרי של שרירים
(ראה מאמר "נשימה").

אם אנו צפויים לעימות רגשיים בו יהיה עלינו להתגונן, כמה נשימות עמוקות איטיות ימלאו אותנו ברזרבות של מטבע אנרגטי.
- לא במקרה מחברים הרזיה לנשימה, מכה רגשית מאלצת את הגוף להגן על עצמו.
השרירים נועלים צינורות ומקשים על פעולת הפינוי, על תנועת חילוף החומרים בתוכנו .
- אנו מחפשים בניקוטין כלי להרגעה לאחר מתח רגשי, עישון הוא מכה אכזרית לגוף, הוא מקשה על הריאות לקלוט חמצן,
אדם שאוהב את עצמו לא יתמכר לעשן הסיגריות.

כאן באות גישות מזרחיות המחוברות לתורות עתיקות המוצאות קשר בין מגע באזור אחד בגוף שהשפעתו ניכרת במקום אחר בגוף,
גישות שמצביעות על צינורות זרימה - מרידאינים, בהם זורמת אנרגית החיים שלנו .
בדיוק כמו אותם קווי חשמל הנפרשים וחוצים כבישים, ואדיות, הרים. החשמל המועבר בהם איננו נראה, הוא זרימה אנרגטית.
המרידאינים אינם נראים, הם צינורות הזרימה של ה A.T.P ,
הם חוצים את הגוף ב 14 קווי זרימה בתוך איברים, ללא קשר למיקומם הפיזי, יש קווי כניסה ובמגביל להן קווי יציאה, על פי מחקרים מצאו אותם בסמיכות למרכזי שרירים, חסימתם מקשה על התנועה, חוסר זרימה אנרגטית בתוכם מראה על מצבי חולשה וחולי.
הסינים מגדירים צ"י לדבר שנע בתוכם, ההודים פארנה, היהדות מגדירה את הזורם בתוכם; כנשמה נשימה ונשמה משורש אחד,,
סוד החיים שלנו נמצא בתוכנו, ביכולתנו לנוע, ביכולתנו להיות בזרימה, ביכולתנו להיות חלק מהטבע, הגוף שלנו מוכן ויכול לעזור לנו להיות בזרימה,
אנו כל כך מרבים להפריע לו, (בכעסים במתחים, בדאגות, בדיכאונות שאנו מעמיסים על עצמנו, במכות הרגשיות שאנו מכים את עצמנו).

במסגרת הרצאותיי נפגשתי עם רחל, לאחר שיחה קצרה אומרת לי רחל (בת 29), "אין לי מחזור כבר שנתיים, יש לי חום וכאב ראש נוראי, אינני מרוכזת, אני עצבנית, איך אתה יכול לעזור לי",
השבתי לה "אני מזמין אותך, את אחותך ואמך לחדר שלך לעבודה משותפת "
יצרתנו אווירה שיכולה לתת לשינוי להיות , (הדלקתי נר, הוספתי שמנים אתריים כיביתי אורות מסנוורים, השמעתי מוסיקה מרגיעה), הזמנתי את הגוף של רחל לשיחה היה עלי לקבל את רשותו, להסיר התנגדויות פנימיות, ממנה אלי , וממנה אל עצמה, לא די בכך שהמחשבות נתנו את הסכמה היה עלי לקבל זאת מגופה, השתמשתי בכפות הרגלים לתקשר עמה, משכתי אותן בקרם בלתי נספג, לעשות את תנועתי רכות ועדינות
ידי דיברו, ידי שאחזו בכפות רגליה העבירו אליה תחושות של בטחון ושל תמיכה.
מילים כמעט ולא נאמרו, דיברתי עם רחל בשפת הגוף, במגע. על מנת לא לבלבל אותה בשתי שפות. הבטתי כל הזמן על פניה להבחין בשינוי,
תגובותיה לאחר כעשרים דקות ,"נפלא, אני רגועה" היו האותות שרחל שידרה למגע הידיים שלי,
תירגלנו נשימה מודעת, תמכתי בניסיונות הלמידה שלה, מלאנו את הגוף שלה בכלי תמיכה היחידים שמרפים שרירים, גופה חזר לזרימה רגועה .
ביקשתי ממנה לקום ולשנות תנוחה, היא מתיישבת אוחזת בראשה ואומרת, "יה, אין לי כאב ראש",
המשכתי את השיחה עם גופה בעזרת כפות הרגלים שלי כאשר היא שוכבת על בטנה, על שטיח שנפרש על הרצפה , שנעו בעיסוי ניעור עדין על הגב בעדינות, השלמתי את העיסוי עם כפות ידי, עזרתי לשארית השרירים הנעולים להרפות, פינינו מקום לשינוי נתנו לו מקום להיות ,
לגופה של רחל היה לאן לפנות את הכאבים , את אי הנוחות שלה,
היא קמה אוחזת בעצמה "משהו קורה לי", ביקשתי ממנה לשוב למיטה , גופה נתן לידים שלי לגעת בבטנה לעסות קלות את אזורי השחלות ורחם הנעולים. המשכתי באיזון צאקרות,
ניתקתי מגע, אמרתי תודה לגופה, על שנתן לי לגעת בו, המשכנו שלושתנו להביט בה.
" משהו קורה אני מרגישה חום נפלא, בתוך בטני מתרחשים דברים".
יצרנו סביבה תומכת לשינוי לא עבדנו רק על האזור הבעייתי, הכנו את הגוף כולו לקלוט את השינוי, (אי אפשר לשתול פרחים בגינה מלאה עשבים יש להכין את הקרקע לפני השינוי).
יצרנו תנאים סביבתיים בתוך הגוף שיאפשרו לו לחזור לתהליכים טבעיים, הגוף של רחל היה מכווץ ונעול. היא הייתה במעגל סגור שהקטין את הדימוי הנשי שלה, שהוביל להתנגדויות ביצירת קשר עם בן זוג שני.
המשכנו את השיחה רק שנינו, היא נתנה בי אמון, היה נפתחה לשתף אותי בדברים האינטימיים ביותר שלה, "אינך הראשון שעובד איתי, אבל מעולם לא התייחסו אלי כמוך " .
שלושה ימים לאחר מכן רחל מתקשרת אלי הביתה; "אני חייבת לשתף אותך, באותו ערב הרגשתי שמשהו מתרחש בתוכי, הייתי מאד עצבנית, בלילה קיבלתי מחזור, שנתיים לא היה לי מחזור,
עשו איתי הילינג, אני לוקחת צמחי מרפא אני לא מאמינה שזה קורה לי" , ירדו לי דמעות מהתרגשות.
לא נעשה קסם, הקסם היה בתוכה, עזרנו לה לגעת בו, יצרנו סביבה תומכת בתוך הגוף, הכנו מקום לשינוי, המערכות חזרו לתפקד, הוסרו החסימות הביוץ הוא תהליך טבעי, הגוף של רחל הוא חלק מהטבע, עזרנו לגוף של רחל לחזור לזרימה רגועה, הגוף שלה כל כך רצה להיות בה,
הגוף השלם של רחל לקח לעצמו את מה שהוא רצה כל הזמן -
ל ה י ו ת ב ז ר י מ ה .